#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ק. למ""ד קנין פירות כקנין הגוף דמי מאי שנא שהקונה אילן אחד אינו מביא וקורא ואילו מוכר שדהו לפירות מביא וקורא? "	"כתבו התוס' (ד""ה לא) שבמוכר שדהו לפירות הקרקע קנוי לו עד זמן קבוע אבל הקונה אילן אחד אם יתייבש מיד האילן אין לו בקרקע כלום. אי נמי במוכר שדהו לפירות הקרקע קנויה לו לכל דבר לשטוח שם פירות ולזרוע שם ירקות אבל הקונה אילן אין לו אלא יניקה בלבד."	בבא בתרא תוס'כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. האם כותבין פרוזבול ומדוע כשיש ללוה רק 1) מטלטלים 2) עציץ נקוב 3) קרקע כל שהוא?<br>	"1) רש""י ותוס' (ד""ה ולכתוב) כתבו שאין כותבין מפני שיכול לכלותם והיא הלואה שאינה שכיחה ולא תיקן לה הלל פרוזבול. [והרשב""ם לקמן סו,א כתב שדוקא כשיש לו קרקע דמי כאילו יש למלוה משכון, ובמשכון לא שייך כי יגוש[.<br>2) אע""פ שיכול לכלותו כותבין פרוזבול דלא פלוג רבנן במקרקעי.<br>3) כותבין. רשב""ם פי' משום שאין אונאה לקרקעות והוי כאילו יש לו משכון בכל. וכתבו התוס' דאין נראה דנהי דאין להם אונאה ביטול מקח ביתר מפלגא יש להם, אלא היינו טעמא משום דגבי והדר גבי וע""י כך ראוי לגבות כל חובו."	בבא בתרא  כז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. עד איזה מרחק יונקים אילן וחטה והיכן הוא עיקר יניקתם? 	"כתבו התוס' (ד""ה בחטה) שאילן יונק כ""ה אמה ועיקר יניקתו ט""ז אמה.חטה יונקת ג' טפחים ועיקר יניקתה אינו אלא כנגדה."	בבא בתרא תוס' כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. אילן שהוא נוטה לשדה חבירו עד איזה גובה קוצץ ומדוע? 	"באילן פרי קוצץ עד גובה מלא מרדע, שלא יעכבוהו מלהוליך מחרשתו שם. חוץ מחרוב ושקמה שצילם מרובה וקשה לשדה שקוצץ כל מה שנוטה לתוך שדהו.<br>באילן סרק לת""ק קוצץ עד גובה מלא מרדע ולאבא שאול קוצץ כל מה שנוטה לתוך שדהו.<br>בבית השלחין בכל אילן קוצץ כל מה שנוטה לתוך שדהו, שהצל רע לבית השלחין."	בבא בתרא כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד. רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה. תנא מפני אהל הטומאה. מה התחדש בברייתא? 	"אי ממתניתין הוה אמינא דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם ובדחלולי בעלמא סגיא קמ""ל. רש""י פירש שמהמשנה היינו אומרים שהחשש הוא שמא עורב יביא כזית מן המת שיעמוד על הענפים ויספיק לקצוץ אחד מבינתים כדי להרחיב אויר שביניהם ולא תעמוד שם הטומאה, קמ""ל הברייתא שחוששים שהטומאה תהיה בארץ והענפים יאהילו עליה ועל עוברי הדרכים.והתוס' (ד""ה בדחלולי)  <sup>נג</sup>כתבו בשם ר""ח שמהמשנה היינו אומרים שבדחלולי שהן צורות של עץ ונראים כבני אדם סגי שלא יגיעו עורבים אל מתחת לעץ קמ""ל הברייתא שאע""פ שברח העוף פעמים שמשאיר שם בשר המת שמביא בפיו ונשאר שם בענף. וכתב המהרש""א שחששו שמא מה שישאר בענף יפול לארץ ע""י נדנוד הרוח בענף ויבוא תחת הענף ויאהיל הענף על העובר ועל הטומאה""?<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נג.  והרשב""א הביא פי' הר""י מיגש שהברייתא חידשה שזו הטומאה שאנו חוששים לה אינה הטומאה שמביא העוף בפיו אלא כגון שיש תחתיו קבר או ארון שעובר תחתיו ונמצא מאהיל עליו ועל בני אדם העוברים תחתיו.</span>"	בבא בתרא כז:		
